תנ"ך על הפרק - בראשית לה - טור הארוך

תנ"ך על הפרק

בראשית לה

35 / 929
היום

הפרק

ההבטחה ליעקב בבית אל, פטירת רחל וְהֻלֶּדֶת בנימין, סִכּוּם השבטים, פטירת יצחק

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֙דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑לוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ושב שם ועשה שם מזבח. כתב הרמב"ן לא ידעתי מהו ושב שם ויתכן שצוהו לשבת שם תחלה ואח"כ יעשה מזבח לטהר מטומאת ע"ז או מן החללים כענין שנאמר אתם חנו חוץ למחנה שבעת ימים כי לא נצטוו עדיין במי חטאת ויעקב נזדרז במצוה להטהר טרם בואו או שיהי' ונקומה ונעלה בית אל מוקדם במעשה ואולי צוה ושב שם לפנות מחשבתו לדבקה בו: ויטמן אותם. ומה שלא ביער כדי להראות שלא קיימו תנאם שהתנו שלא לעבוד ע"ז. והרמ"בן כתב שלא לקחו ע"ז ולא משמשי' שאותם טעונים לפזר לרוח ולהטיל לים שכל מה שלקחו כבר בטלום מעשה שכם ע"י כפי' שכפו אותם וגוי מבטל ע"ז בע"כ והיתה מותרת להם אלא שיעקב צוה להסיר אותם לטהרת הקדש שיהיו ראוין לעבוד השם ית' ולהקריב לפניו קרבן והי' די להם לקבור ולכך טמן אותם תחת האלה מקום שלא יעבד בו ולא יזרע: ותמת דבורה. כתב הרמב"ן לא ידעתי למה נכנס פסוק זה בין ויקרא למקום בית אל ובין ויברך אותו והקרוב למה שאמרו רבותינו שרומז למיתת רבקה ולכך קרא שמו אלון בכות כי על המינקת לא הי' מרבה בבכי' אלא שבכה על אמו שלא זכה לראותה בשובו ונראה לו האלהים בשובו לנחמו. ופירש"י שלכך העלימו יום מיתתה שלא יקללו הבריות כרס שיצא עשו ממנו אף הכתוב לא פרסמה אע"ג שגם מיתת לאה לא הוזכר אלא דרשו בכאן משום שהזכיר הכתוב מיתתה ברמז ותלה אותה במניקתה וכיון שדיבר בה למה הסתיר אותו ולא גילהו וע"כ דרשו בו. ומיהו טעם זה אינו מבורר שהרי הזכיר מיתת יצחק ויקברו אותו עשו ויעקב בניו אבל יתכן לומר שלא היתה לה במותה כבוד כי יעקב אינו שם ועשו שונא אותה ויצחק כהו עיניו ואינו יוצא מביתו ולכך לא רצה להזכיר שיקברוה בני חת. והיתה דבורה עם יעקב כי אחרי שבאה עם רבקה שבה אל ארצה ועתה באה עם יעקב לראות גבירתה או שנתעסקה בגידול בני יעקב לכבוד רבקה והיתה בביתו: שמך יעקב. פירש עדיין שמך יעקב אע"פ שהחליף שרו של עשו כי הוא לא נשתלח לך להחליף שמך אבל מעתה לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהי' שמך. ופירוש ויקרא שמו ישראל מוסף על יעקב ולא שיאסר להקרא יעקב: ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה. אע"פ שכבר נתנה לו לא ניתנה לו בשבועה ועתה בא להוסיף השבועה ולומר כמו שנתתי' להם בשבועה כך אתננה לך: ויעל מעליו האלהים. להודיע שלא הי' זה מראה חלום הנבואה לבד אלא ששרתה עליו שכינה במקום אשר הוא עומד: ויצב יעקב מצבה. כפשטי' שהציבה עתה. ור' אברהם פי' וכבר הציב מצבה בפעם ראשונה ונסך עלי' נסך ויצק עליה שמן ופי' ג"כ ויסך עליה נסך מים או יין לרחוץ אותה ואח"כ ויצק עליה שמן: ויקרא וגו' בית אל. אע"פ שקראו כבר בית אל קראו פעם אחרת להודיע כי הדבר אמת ונכון כי הוא בית האלהים ושם השכינה שורה: ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו. י"מ שלאחר מיתתה קראה לו השם כדמשמע מפשטי' דקרא כי מתה ותקרא שכן יארע לפעמים במת שמתעלף וחוזרת לו הנשמה וכן אירע לה ולאחר שחזרה לה הנשמה קראה לו שם ובהכי ניחא למה שכתוב בה שתי מיתות ויהי בצאת נפשה כי מתה ואח"כ ותמת אלא שמתה ב' פעמים: בן אוני. בן צערי: בנימין. פירש"י לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהוא בנגב כשאדם בא מארם נהרים בנימין לשון צפון וימין. והקשה עליו הרמב"ן והוכיח שאין ארץ ישראל דרומית לארם נהרים ופי' הוא לפי שאמו קראתו בן אוני וכונה לומר בן אבלי מלשון לחם אונים לא אכלתי באוני ואביו תרגם אותו לטובה מלשון כח כמו ראשית אוני וע"כ קרא אותו בנימין בן הכח כי הימין הוא הכח וההצלה שרצה לקרותו בשם שקראתו אמו כי כן נקראו כלם בשמם שקראתם אמם אלא שתרגם אותו לטובה לגבורה: וישמע ישראל. פי' הרמב"ן סיפר הכתוב ענותנותו ששמע שחילל בנו יצועיו ולא צוה שיוציאוהו מביתו מלפני פניו ולא ינחל עמהם אלא שמנאו עמהם ויהיו שנים עשר ולא עוד אלא שמנאו ראשון וע"כ עשה משתי פרשיות פסוק אחד אע"פ שהוא תחלת הענין שבא למנות השבטים משנולדו כלם רמז כי ראובן לא נדחה בשביל מעשיו שעשה. ועל דרך הפשט יתכן שבלבל ראובן יצועי בלהה מפחדו שלא תלד ליעקב עוד כי הוא הבכור וחשב לקחת ב' חלקים ויפסיד יותר משאר האחים ולא פחד מאמו כי זקנה הית' ואולי זלפה מתה או חשש לכבוד אמו בעבור היותה שפחתה ולכן נטלה ממנו הבכורה מדה כנגד מדה ופי' ויהיו בני יעקב שנים עשר כי לא הוליד אחרי כן. וי"מ וילך ראובן וישכב את בלהה הרי שהפסיד יעקב רחל ובלהה ואין לחוש כי היו בניו שנים עשר וכבר הוליד כל בניו. וי"מ ויהיו בני יעקב שנים עשר אבל מתחלה היו י"ג שהי' ראובן בכור וחשוב כב' וניטלה הבכורה ממנו עתה. וה"ר יהודה חסיד פי' ויהי בשכון ישראל במקום ההוא וילך ראובן פי' שהלך לו וברח משם ולמה וישכב את בלהה פלגש אביו שרצה אביו לשכב עמה וע"ז נתקנא ראובן וברח וישמע ישראל שבשביל זה ברח ראובן ועשה מטתו באהל לאה ואז חזר ראובן ויהיו בני יעקב שנים עשר כבתחלה. וי"מ וישכב את בלהה ולא כתיב עם בלהה אלא שעשה מטתו אצל מטתה למנוע לאביו מלבוא אליה וזהו שאמר אז חללת יצועי עלה ולא אמר מטתי אלא יעקב הציע המטה וראובן בלבלה: אשר ילד לו בפדן ארם. פי' הרוב מהם שהרי בנימן לא נולד שם וכן דרך המקראות: ויהיו ימי יצחק. פירש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה שהרי מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק. והרמ"בן פי' כי כן מנהגו בכל מקומות שמספר ענין האדם ותולדותיו ומיתתו ואח"כ מתחיל הדור האחר והי' ראוי להקדים מיתת יצחק לתולדת יעקב כשעשה לאברהם ובשאר הדורות אלא שהמתין עד כאן לומר שמת בשיבה טובה זקן ושבע ושב אליו בנו המבורך הנוחל מעלתו וקברו עשו ויעקב בניו ולא הוצרך לומר שקברוהו במערת המכפלה בעבור שהזכיר שהי' יושב בעיר ההוא ואנה יקברוהו אם לא בקבורת אבותיו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך